בהליך גירושין, כאשר אין משמורת משותפת על הילדים, הם עוברים להתגורר אצל אחד מהצדדים ואז, על ההורה השני להגיע להסדר שבו יוכל לפגוש את הילדים, להיות מעורב בחייהם, לבלות עימם, לקחת אותם לאירועים משפחתיים ועוד. המפגשים בין ההורה שאינו משמורן לבין הילדים נקראים הסדרי ראיה ומטרתם לשמור על קשר תקין של הילד עם ההורה שלא גר עימו. קביעת הסדרי ראיה יכולה להיעשות על ידי הסכמת הצדדים או על ידי בית המשפט. לפני הכרעתו יבקש בית המשפט חוות דעת של עובד סוציאלי. לרוב, הסדרי הראיה נחוצים והכרחיים לילד ולהורה לשמירת התא המשפחתי. אך לעיתים כאשר יש בעיה בקשר או גילויי "אלימות" ימנעו הסדרי הראייה או יופחתו למינימום.
